אחת החוויות המתסכלות ביותר שלנו כאנשים בוגרים, היא חוויית השיחה עם סוכן ביטוח המנסה למכור לנו פוליסות ביטוח. בדרך כלל, מדובר בשיחה שבה מונים לנו רשימה ארוכה של מחלות, פגעים ומרעין בישין שעלולים לנחות על ראשינו וראשי יקירנו, ובמקביל בעודנו מבוהלים ומבולבלים, מונים גם רשימה ארוכה שלפיצויים, שיפויים, כיסויים ועוד מגוון מונחים שאנחנו לא לגמרי מבינים ולמען האמת אנחנו לא בטוחים שאנו רוצים להבין בכלל.

בדרך כלל בשיחה הזו אנחנו קרועים בין הרצון לטרוק את הטלפון (אפשר לעשות את זה עם פלאפון או שאנחנו הדור האחרון שעוד יבין את המונח?!?)ולהעלים את המטרד המילולי, לבין תחושת הדחיפות שלנו להיות כמה שיותר מרוכזים כדילא לפספס אף מילה, כי אם נטעה ונבחר לא נכון (בדבר שאנחנו לא לגמרי מבינים..),נשאיר חלילה את יקירינו חשופים לפגעים נוראים.

בטור זה אנסה להבהיר עיקרון פשוט שבעזרתו נוכללבחון האם אנחנו צריכים ביטוח או לא.

העיקרון קשור לשאלה אחת פשוטה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו לגבי כל מקרה ביטוח – 'מה יקרה אם חלילה האסון יתרחש'.

את השאלה הזו מומלץ לשאול את עצמנו לבד, בשקט וברוגע, ממש לא בשיחה המלחיצה עם סוכן הביטוח.

לשם הדוגמא ניקח ביטוח בשם 'ביטוח מחלות קשות', ביטוח המבטיח לנו כי במקרה שחלילה תתגלה אצלינו מחלה קשה (כגון סרטן וכדו'), נקבל במיידי סכום כסף שאתו 'קנינו' מראש ושילמנו עליו כל חודש פרמיה (תשלום לביטוח). האם אנחנו צריכים לעשות ביטוח כזה או לא?

כדי לענות על כך ניקח נשימה עמוקה ונשאל את עצמנו את השאלה הבאה, אם חלילה תתגלה אצלי מחלה קשה, האם אהיה חייב סכום משמעותי (נאמר 150,000₪) כדי שאני ומשפחתי נוכל לשרוד את תקופת הטיפול וההחלמה, או שאסתדר גם ללא סכום זה? (על הטיפולים עצמם כנראה שלא אצטרך לשלם, הם משולמים ע"י המדינה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי) האם יש לי מספיק ימי מחלה לקחת מהעבודה ולהמשיך לקבל משכורת? האם יש לי משפחה וקהילה תומכת שתעזור לי ולמשפחתי הקרובה לספוג את ההוצאות העודפות והפסד ימי העבודה של בן/בת זוגי? האם ההכנסות של משפחתי יפגעו באופן משמעותי במהלך תקופת המחלה?

אם נשאל זאת את סוכן הביטוח התשובה שלו תהיה כמובן כן בכ"ף רבתי, אבל בכלל לא בטוח שזה נכון. ניתן להניח שאדם עם עבודה מסודרת, משפחה וקהילה תומכת וביטוחי בריאות סבירים, יוכל להסתדר גם ללא סכום גדול במקרה של גילוי מחלה קשה. אם זה המצב אין שום סיבה להוציא כל חודש סכום כסף על קניית ביטוח שכזה.

את אותו העיקרון צריך וניתן להחיל על כל ביטוח שמציעים לנו. מביטוח חיים וביטוח בריאות, ועד ביטוח מקיף לרכב וביטוח דירה ותכולה. פשוט לשבת ברוגע, ובדמיוננו 'להרוג את עצמנו', 'לשרוף את הבית שלנו', 'להרוס את הרכב שלנו' וכדומה. אם נוכל לשקם את עצמנו מהמקרה בצורה שלא תפגע במשפחה, או שאנו מכוסים בדרך אחרת, נראה שאין צורך לעשות את הביטוח.

היוצא מזה על דרך הכלל הוא, שאנשים שאינם אמידים צריכים הרבה ביטוחים, ואנשים עשירים כמעט ולא צריכים ביטוחים. בפועל אגב, המצב הפוך לגמרי. אנשים דלי הכנסה כמעט ולא רוכשים ביטוחים (ומעדיפים להגיד לעצמם – 'ליזה לא יקרה'), ואנשים עשירים מעדיפים למכור את הסיכונים שלהם לחברות הביטוח ולשלם על כך, למרות שיכלו לשקם את עצמם בקלות יחסית.

‍