אז נגיד שלמדנו כבר איך להשקיע. העברנו את מכשירי החיסכון שלנו למסלולים מנייתיים מפוזרים, הפקדנו כל חודש סכום קבוע, וקבענו לעצמינו טווח זמן ארוך במיוחד שבו לא ניגע בחסכונות המושקעים. והנה הגיע היום בואנו רוצים להנות מהשקעותינו. אנו פונים לשם הדוגמה לקופת הגמל שלנו ומבררים כמה כסף הצטבר לנו שם, והסכום בהחלט משמח אותנו. מעבר לסך הסכומים שחסכנו כל חודש, גם הריבית דריבית פעלה את פעולתה בעזרת התשואה הטובה שהשגנו לאורך זמן, ובחיסכון הצטברו גם רווחים נאים.
הכל טוב ויפה עד שאנחנו מגלים פתאום שיש לנו עוד שותף סמוי בבעלות על הקרן – מדינתנו האהובה. כדי לממן כבישים, מחלפים ואת המשכורת של חבר הכנסת השנוא עלינו, המדינה זקוקה למיסים. ומה יותר מתאים לצורך כך מאשר חסכונותינו? במדינת ישראל אמנם אין מס על חיסכון אך ישנו מס רווחי הון – תשלום של25% מס על הרווחים הראליים (בניכוי האינפלציה) שהצטברו מהשקעה בשוק ההון.
האם ניתן להימנע מהמס הכבד הזה? בהחלט! עד סכום קצוב בכל שנה. לצורך כך הבה ונכיר את 'מקלט המס של המיליארדרים' שגם האדם הפשוט יכול להנות ממנו – קרן ההשתלמות.
קרן השתלמות הוא מכשיר חיסכון לטווח בינוני, שאין דומה לו במערכת המס הישראלית. מבלי להיכנס למספרים המדויקים, הוא מאפשר חיסכון של כ- 18,800 ₪ כל שנה, והשקעה שלו בשוק ההון (ע"י בחירת מסלול השקעה מתאים דרך גוף החיסכון, לדוגמה מסלול S&P500) תהנה מפטור מלא ממיסים (מס הכנסה על הפקדת המעסיק ומס רווחי הון).במשך 6 השנים הראשונות משיכה של כספים מהקרן תדרוש תשלום של מס רווחי הון ומס הכנסה מקסימלי, אך לאחר מכן ניתן למשוך את הכסף ללא תשלום מס כלל.
האם מומלץ לעשות זאת? כלל וכלל לא. למרות שהמדינה מאפשרת לנו להוציא את הכסף ללא מס, בהחלט שווה לנו להשאיר דווקא את הכסף בקופה לטווח הארוך, לצבור עוד ועוד רווחים ככל שיעברו השנים (אפקט הריבית דריבית), ורק לאחר זמן לפדות את הכסף ולהנות מפטור ממס על כל הרווחים שהצטברו.
אז למה לכולם אין קרן השתלמות? בגלל שלצערנו המדינה מאפשרת רק למעסיקים לפתוח קרן השתלמות עבור עובדיהם ולעצמאים עבור עצמם.
במקרה של שכירים, כאשר המעסיק פותח עבורם קרן השתלמות, הרי שהם יפקידו אליה 2.5% מהשכר המבוטח שלהם, והמעסיק יפקיד עוד 7.5% (עד תקרת משכורת של כ- 15,700 ₪ בחודש, כי מעבר לכך כבר עוברים את סכום ההפקדה הכולל של כ- 18,800 בשנה). כך לדוגמה, עובד שמרוויח 10,000 ₪ בחודש יפקיד 250 ₪ ומעסיק ויפקיד עוד 750 ₪. המשמעות של כך היא, שאם העובד מבקש מהמעסיק לפתוח עבורו קרן השתלמות, הוא בעצם מבקש העלאה בשכר של 7.5%. במקרה של עצמאי אף אחד לא מונע ממנו לפתוח קרן השתלמות ולהפקיד אליה כל סכום שבין 0 לכ- 18,800 ₪ בכל שנה (במקרה זה הפטור ממס ההכנסה בהפקדה נמוך יותר).
מכיוון שקרן השתלמות היא מכשיר כל כך משתלם,מומלץ מאוד (כמעט חובה) לכל אחד מאיתנו לדרוש מהמעסיק שיפתח עבורו קרן כזו במסגרתהקבלה לעבודה או שיחת השכר הבאה שלו, תוך הבנה שהמעסיק מעניק לו במקרה כזה העלאה שלעוד 7.5% בשכרו, שנצברת בחיסכון.
לסיום רק עוד 2 הערות חשובות: חשוב לדעת שאםאנחנו גם שכירים וגם עצמאים (עוסקים פטורים או מורשים), אנחנו יכולים לפתוח שתיקרנות השתלמות גם כשכירים וגם כעצמאים, ולהנות מפטור כפול ממס רווחי הון. כמו כן,קרן השתלמות למורים מיועדת עקרונית לטווח הבינוני (לצורך מימון שנת שבתון), ולכןלא ניתן להשקיע אותה במסלול מנייתי כמו בקרנות אחרות. ניתן לפתוח במקומה קרן אחרתאבל זה שווה כבר טור בפני עצמו.
